אומץ – האם הוא ההיפך מפחד?

בעקבות האימון האישי שאני עוברת, עלתה השאלה "האם אומץ הוא ערך ליבה שלי?"
מצד אחד, רואים אותי כלפי חוץ כ"אמיצה" ולכן זה חייב להיות ערך אצלי, כי הוא מופיע אצלי שוב ושוב ושוב בפעולות שלי ואפילו בתוצאות שאני מקבלת בחיים.
מצד שני, אני לא מחשיבה את עצמי ככזו…
ואם אני לא מחשיבה את עצמי ככזו, האם זה יכול להיות ערך ליבה שלי?
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
התובנות האישיות שלי סביב כל זה:
1. אומץ מבחינתי הוא לא ההיפך מפחד, ההיפך מפחד בעיניי הוא – אהבה, יצירתיות, קבלה, הגשמה…
כל אחת בהגדרתה שלה, אבל עבורי, זה לא מתיישב באותו מקום.

⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
2. מעשים אמיצים לא מונעים מפחד אלא מונעים ממטרות שרוצים להשיג.
כשאני פועלת ומקבלת החלטות באופן אמיץ,
אני לא חושבת "מה מפחיד אותי?"
והולכת לעשות אותו, אלא:
"מה אני רוצה להגשים, מה אני רוצה להשיג"
והולכת ועושה. כאילו "אין ברירה אחרת".
לכן כשאני פועלת באופן "אמיץ", או יותר נכון באופן שהוא לצד הפחד אבל מה שנקרא "בכל זאת", אני פועלת מתוך משהו חיובי ביותר, ביחד עם פחד 🙂
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
3. לחיות בלי פחד?
Thank you, next
לחיות בלי פחד = זה מפחיד!
פחד שומר עלינו, הוא לא סתם כאן איתנו, ולא סתם יש לנו איבר שכל תפקידו הוא לייצר את זה עבורנו!
פחד הוא בסך הכול מנגנון הישרדותי,
ואנחנו חייבות ללמוד לחיות ביחד איתו ולא נגדו.

4. אין דבר כזה לפעול בלי פחד!
גם האנשים האמיצים ביותר פועלים לצד הפחד, ביחד איתו.
איך זה קורה?
זה לא אומר שהם מפחדים פחות, זה רק אומר שהם לא נותנים לפחד לנהל אותם.
ואם כל פעולה שאנחנו עושים, אנחנו עושים עם קצת פחד, זה בעיניי הסוד וההסבר לכך שהאומץ הוא לא באמת ההיפך מפחד.

אז מי שעדיין לא הורידה את "מכתב לפחד"
מוזמנת להקליק על הקישור, להדפיס ולתלות במשרד / בחדר / בכניסה לבית.
⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀⠀
אוהבת אתכן ותודה על השיח המדהים והעמוק הזה
שאפשרתן לי להביא לכאן בשיתוף פעולה קסום!
ספיר בנדה