פרק #4 עונה #2 – משפטים שאמרו לי בתחילת הדרך על "הצלחה בעסק" והלוואי ולא הייתי מאמינה להם | חלק 1

בתחילת הדרך שלי כבעלת עסק האמנתי כמעט לכל משפט ששמעתי מיועצים, מנטורים וקולגות.
חשבתי שהם יודעים יותר ממני.
שיש שיטה ברורה להצלחה.
שאם רק אעשה בדיוק מה שאומרים לי – אצליח.

עם השנים הבנתי שחלק מהמשפטים (גם אם הם נשמעו הכי חכמים, מקצועיים ומבוססי ניסיון) – הרחיקו אותי מהקשבה פנימה, ודווקא האריכו לי את הדרך וסירבלו אותי.
אני לא מתחרטת על כלום, אלא רק על המקומות בתוכי שמהם פעלתי, ועל כך שהפחד ניהל אותי ברוב המקרים האלו.
ולמה אני מתכוונת?

בפרק הזה אני משתפת שלושה משפטים מרכזיים שנצרבו בי בתחילת הדרך:

1. "לתמחר לפי תחושת בטן זה מתכון לכישלון"
   אני מספרת על התקופה שבה העליתי מחיר בגלל פחד ואיך מצאתי את עצמי 3 חודשים בלי לסגור אפילו לקוחה אחת.
   נדבר על הקשר בין תמחור, ערך עצמי, פחדים ואינטואיציה, ולמה תמחור הוא לא רק לשבת מול טבלת אקסל של הוצאות והכנסות.
2. "מה שעבד לי – יעבוד גם לך"
   למה המשפט הזה כל כך מפתה, איך הוא מסיר מאיתנו אחריות באופן סמוי, ואיך הוא עלול להכניס אותנו להשוואות, שחיקה ותחושה שאנחנו תמיד צעד אחד מאחור.
   נדבר על ההבדל בין ללמוד מאנשים לבין להעתיק מהם, ועל השאלה האמיתית שאנחנו צריכות לשאול לפני שאנחנו מאמצות אסטרטגיה של מישהי אחרת.
3. "את חייבת למצוא בידול ייחודי שאין לאף אחד אחר"
   איך הדרישה למצוא משהו שאין לאף אחת בעולם הפכה למשוכה מאיימת עבורי וגרמה לי לחשוב שאין לי סיכוי להצליח.
   ומה היום אני מבינה על בידול, שהלוואי והייתי מבינה את זה בתחילת הדרך!

אם את בתחילת הדרך בעסק, או כבר כמה שנים בפנים ועדיין מרגישה לפעמים שאת מחפשת את הנוסחה שתבטיח לך הצלחה –
הפרק הזה יעזור לך לעצור, לשים סימני שאלה, ולהתחיל לפתח הקשבה פנימה במקום לרדוף אחרי תשובות מבחוץ.

זה חלק א'.
בחלק ב' נמשיך לפרק עוד כמה אמיתות שכולנו גדלנו עליהן בעולם העסקי.

מחכה לשמוע איזו תובנה לקחת מהפרק 🤍