fbpx

לימודי עיצוב – לעשירים בלבד?

לימודי עיצוב הם לא בהכרח לעשירים בלבד!
בפוסט הקרוב אני הולכת לספר לכם איפה למדתי את העיצוב הגרפי, מה למדתי, באיזו מתכונת, ולמה מלכתחילה.

אתם פונים אליי הרבה בפרטי, דרך האינסטוש וגם דרך העמוד העסקי בפייסבוק, כדי להתייעץ לגבי לימודים של עיצוב גרפי.
המשפט שאני שומעת הכי הרבה הוא "אני לא יכול/ה להשקיע עכשיו 4 שנים בלי לעבוד".
אז בואו אני אגלה לכם סוד קטן: זאת בדיוק המחשבה שעברה לי בראש לפני שהתחלתי ללמוד עיצוב.

לימודי עיצוב לא בהכרח ימנעו מכם לעבוד. פשוט יש מסלולים שהם פחות מתאימים לכם בנקודת הזמן הזו של החיים, והאמת.. שגם אי אפשר לשפוט אתכם, כי החיים כאן מאוד יקרים.

חשוב לי לציין לפני שאני לא מומחית בכל המסלולים שקיימים בשוק כרגע, כי באמת שיש המון, אבל אספר על מה שאני מכירה:
אני התחלתי ללמוד במכללה פרטית לעיצוב שנתנה לי אופציה ללימודי יום/ערב, פעם או פעמיים בשבוע.
עבדתי במשרה מאוד נחשבת ב-QA (בדיקות תוכנה), וממש לא רציתי לוותר על המשכורת שלי. לכן התפשרתי על מכללה פרטית ללימודים של שנה וחצי, פעם בשבוע.

אחרי שנרשמתי, ירדתי לחצי משרה, כי הייתי בטוחה שהעומס יהיה בלתי אפשרי, אבל התגלה לי בדיוק ההיפך. יום אחד זה לא מספיק. הקצב של לימוד התוכנות לא היה מספיק מהיר לי, שיעורי הטיפוגרפיה העבירו מעט מדי חומר בשבילי, וכל הזמן נשארתי עם טעם של עוד. זה פשוט לא הספיק!
היו לי כמה סיבות לא לקום וללכת:

  1. זה היה קל"ב.
  2. כבר ירדתי לחצי משרה, וחשבתי שלפחות כדאי לי להשקיע יותר בבית, ומה שאני יכולה ללמוד לבד.
  3. שילמתי על הלימודים האלו 22.5 אלף שקל, ואם הייתי עוזבת לא הייתי מקבלת החזר.. מן הסתם.

עברו שלושה חודשים, שיתפתי אנשים בתחושות שלי, הלימודים לא הספיקו לי ונהייתי מתוסכלת. יצאנו לפגרת קיץ של חודש, שבסיומה קיבלתי מכתב שמסגיר את העובדה שהמכללה בפשיטת רגל. לא חוזרים ללימודים.
בעבודה, אחרי חצי שנה עם מנהל חדש שפיטר את כל המנהלים מעליי (שהייתי מאוד קשורה ומחוברת אליהם), התפוטרתי.
שנתחיל מהסוף? כן, 22.5 אלף שקל נזרקו לפח. ולא, גם לא הייתה לי עבודה. אבל אם כבר התחלנו מהסוף, אני יכולה להגיד בלב שלם איזה מזל שזה קרה, ולא הייתה לי עבודה שהייתי צריכה לקום ולעזוב אותה בשביל ללמוד במקום אחר, אלא פשוט יכולתי לעזוב מבלי ששומדבר קושר אותי.

נחזור להודעה מהמכללה. ההודעה הזו הגיעה כחודש לפני סגירה ההרשמות לכל האוניברסיטאות והמכללות בארץ לסמסטר א'. בהתראה כל כך קצרה הייתי צריכה למצוא מקום חדש לעבור ללמוד בו, כי לא הייתי מוכנה לחכות שנה שלמה, ובעצם לבזבז את הזמן.

בזכות הזמן הקצר שניתן לי למצוא מקום חדש, הייתי חייבת להבין על מה אני מתפשרת ועל מה לא.

וזה מה שהוביל אותי:

  1. לא מוכנה לחכות שנה. חייבת להתקבל עכשיו, ובלי להשקיע שנה בתיק עבודות מבלי לדעת אם אני בכלל אתקבל בסוף..
  2. אני רוצה מסגרת מעשירה בהרבה יותר, עם המון ידע, חומר, שיעורי בית.
  3. אם אין לי עבודה, אין באמת משהו ש"קושר" אותי לאזור המרכז.
  4. לא מוכנה להשקיע 4 שנים בתואר שתוך כדי אני לא אצליח לעבוד, אצא לגמרי משוק העבודה, ואתקל בקשיים להיכנס חזרה. רוצה משהו פרקטי, קצר, שיכניס אותי לשוק העבודה כמה שיותר מהר.
  5. אני רוצה להימנע מנסיעות ארוכות כל יום, ומעדיפה לעבור קרוב למקום הלימודים.

אז היו האופציות הידועות: האופציה הראשונה הייתה ללכת לאחד ממוסדות הלימוד לעיצוב שלוקח 4 שנים להוציא את התואר, פלוס שנה במינימום לייצר תיק עבודות רק כדי להתקבל. לא התקבלת? נסי שנה הבאה.
האופציה הזאת לא באה בחשבון בשבילי.
האופציה השניה הייתה לנסות מכללה פרטית, כמו המכללה שהייתי בה, במתכונת כמעט זהה, להתחיל מההתחלה, ובסכומים גבוהים עוד יותר ממה ששילמתי אפילו.

שתי האופציות שהצגתי לא נשמעות לכם? בצדק.
חקרתי וביררתי, והגעתי לאופציה מספר 3. גיליתי שיש גם מסלול לימודי מקצוע, הנדסאי עיצוב מדיה. קצת מצחיק שאומרים הנדסאי עיצוב, אבל כן, זה קיים.
הלימודים מאוד אינטנסיביים, 4 ימים בשבוע, מהבוקר עד אחה"צ-ערב, ולגמרי מונעים עבודה (שהיא לא סופשים או ערבים), אבל זה רק לשנתיים, ולחלוטין יכולתי לעמוד בזה, ולעבוד בין הסמסטרים.
לא הייתי צריכה לשלם שכר לימוד מלא, כי מסלולי הנדסאים הם בעלי 90% מימון עבור חיילים משוחררים.
מעבר לכך אוסיף ואגיד, שבשנה ב' זה עלה ל100% מימון, ואפילו קיבלנו החזר רטרואקטיבית על שנה א'.

ההוצאה האמיתית שהייתה לי, היא על הלפטופ, התוכנות, ושכר דירה בדרום (בבאר שבע), ששם בחרתי לעשות את המסלול.

לימודי ההנדסאים הכינו אותי באופן הכי אמיתי למקצוע. היה מעט מאוד תיאוריה, הרבה בסיס, ועוד יותר התמחות והתמקצעות בתחום. בין הסמסטרים יכולתי בלב שקט ללכת לעבוד, כי תקופות המבחנים הן אמנם קצרות אבל מאוד מאוד קלילות. עובדים על ההגשות במהלך הסמסטר (מאוד קשה ומאוד אינטנסיבי), ואז בתקופות המבחנים נתנו לנו הגשות נוספות אבל רק אחת לכל מקצוע (אמנם זה "רק" אבל זה באמת הקלה!).
הלימודים הסתיימו בשנתיים בלבד, ובסופם התקבלתי להתמחות ישר אחרי זה של ארבעה חודשים במשרד פרסום, שנתן לי אחלה בוסט להתחלה, וגם אחלה מלגה.

בעקבות הסיפור הזה של פשיטת הרגל ההיא, גיליתי ונחשפתי לכך שהמון מכללות פשוט צצות יום אחד, פתאום פותחות סניף פה ושם, ותתפלאו לגלות שאותה מכללה שפשטה רגל בהתחלה כבר הספיקה לפתוח את עצמה מחדש עם שם חדש לגמרי.. אז קודם כל, גם אם אי אפשר לצפות שזה יקרה לאף אחד, עדיין.. תנסו להיות זהירים, ולא למהר.

הטיפ הכי טוב שאני יכולה לתת לכם הוא לדבר עם סטודנטים אחרים שהיו באותה במערכת או חווים אותה עכשיו. כי המידע שהם יתנו לכם הוא פרייסלס, ולא תוכלו למצוא אותו בשום מקום אחר, בשום דף נחיתה, המלצות בפייסבוק, או אתר. דברו פיזית עם הסטודנטים, אל תתביישו לשלוח הודעה ולשאול אם הם מרוצים מהמסלול וממליצים.

ובנימה זאת אוסיף שאם יש לכם התלבטות, ואם אתם צריכים להתייעץ, אני כאן תמיד (:
מוזמנים בכיף ובאהבה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם