7 הסימנים שאת בריצוי מול לקוחות
עברי לאט על כל סימן וסמני איפה שאת מרגישה הזדהות או שמשהו שם מוכר לך.
יכול להיות שאת אפילו לא מציעה הנחות, בטוחה במחיר שלך ועדיין ה-"יקר לי" הזה מפעיל אותך רגשית.
נתינה זה דבר מהמם, אבל כשהיא חד-צדדית היא שוברת את האיזון בין נתינה לקבלה, ואת נשארת מרוקנת בצד אחד של המשוואה.
"אולי הגזמתי? אולי זה בכלל היה מוצדק? אולי אני נשמעת גרידית? איזה קטנוני זה מצידי להתעקש…"
ושוב עולה הפחד שהלקוחות לא יאהבו אותך ויבחרו לעזוב.
לפעמים זה הטונציה שמשתנה מול אותו לקוח, לפעמים זה להימנע מלענות.
שם כבר לא אכפת לך לשלם את המחיר שהלקוח יעזוב, פשוט כי נמאס לך מזה שהוא מרחיק אותך מעצמך.
אם סימנת כמה סימנים, קחי רגע לפני שממשיכות.
זה שזיהית אותם לא אומר שמשהו לא בסדר בך. ריצוי הוא לא פגם באופי, הוא דפוס נלמד, אנושי לגמרי, שמשותף להרבה נשים מוכשרות שנתנו שירות מכל הלב. את לא היחידה, ואת בטח לא שבורה.
ועצם זה שעצרת והבטת בזה בכנות, בלי לייפות, זה כבר אומץ. רוב האנשים לא מוכנים בכלל להסתכל על זה ישר בעיניים.
אנחנו לא הולכות לפתור היום את הכל, וגם אין צורך. במקום להציף אותך, בואי ניקח דבר אחד, קטן וספציפי, ונעשה עליו עבודה מדויקת. ככה מתחילים.
התרגיל שאפשר לתרגל כבר השבוע
מה הסיטואציה האחרונה בעסק שבה הרגשת שאת לא עומדת על שלך? לא חייב להיות דרמטי וגדול.
| הסיטואציה | איך הייתי רוצה להגיב מתוך אסרטיביות |
|---|---|
אני רוצה שתבדקי עם עצמך:
אנחנו לא מחפשות לשנות את כל העסק, אלא רק לבחור בחירה חדשה שהיא אסרטיבית יותר מאתמול.
אני גאה בך
זו רק ההתחלה, ועשית זאת
התנועה שעשית עכשיו היא קטנה, ולפעמים היא יכולה להיראות שולית, אבל היא כיוון מעולה, וככה מתחילים!
דפוס הריצוי לא יישבר בבחירה אחת או בהודעה אחת, וזה בסדר גמור. אבל כל בחירה חדשה שאת עושה, בעצם מוכיחה לך שוב שזה אפשרי עבורך.
אני ממש אשמח לשמוע ממך איך היה לך המדריך, ואיפה כבר השבוע את בוחרת בחירה חדשה?
רוצה להמשיך מכאן? הכנתי לך שני פרקים מהפודקאסט שממשיכים בדיוק מהנקודה הזו: